בשנים האחרונות התחוור לי כמה הסתיו הוא העונה החביבה עלי. משהו בשינוי המורגש של העונה המתחלפת, הערב נהיה נעים והאור בחוץ פחות צהוב ונוקשה. אני מוצאת שאני שמה לב לפרטים הקטנים והמשמחים של היומיום, יותר מבדרך כלל: משב רוח אחרי הצהריים, רחש עלים יבשים מתחת לכפות הרגליים, הסדינים הקרירים בבוקר. הגינה משתנה והילדים משתנים ואני צופה מהצד, מוקסמת ושבעת רצון.
לרגל החג הכי נעים בשנה, חברתי לכמה בלוגריות מוכשרות ויצירתיות ויחד איגדנו לכם חגיגה אמיתית של DIY לסוכה, רעיונות משגעים שאפשר להכין לגמרי לבד. מוזמנים לראות את הפרויקטים המעולים של חברותי לכל היופי הזה, בתחתית הפוסט.
ההדרכה שבישלתי לכם הפעם היא לא מהפשוטות, אני מודה. לקח לי זמן לא מבוטל ונדרשה סבלנות. הצטערתי קצת שאין לי ילדים גדולים יותר – הייתי פותחת סדנת יזע קטנה ולא מגישה ארוחת ערב עד שלא מסיימים להרכיב הכל! חרוזי הנייר הם פוליהדרונים שונים (פּוֹלִיהֶדְרוֹן: רב-פאון, רב-מישורי), כמו תכשיטים נפלאים וגדולי מימדים. אז נכון, אולי זה לא קישוט ברגע, אבל שכה יהיה לי טוב – זה אחד הדברים הכי יפים ומלהיבים שיצרתי אי פעם, אני לא יכולה להרגע מהם. לסוכה, לקישוט חתונה, לחדר של הילדים… פשוט מושלם.
אז מה צריך?
– ניירות עבים ויפים, שלי מהחנות ״מסטיקים״ ברעננה
– מסקינג טייפ
– כלי לחריצה: עצם קיפול, סטיילוס, סכין מטבח לא חדה
– סכין יפנית או מספריים
– מחורר
– דבק (ממליצה על דבק שמתייבש מהר, כמו דבק ג׳ל)
– שיפוד
– חוט עבה
– תבניות להדפסה (יש ללחוץ על הלינקים):
חרוז 1 // חרוז 2 // חרוז 3 // חרוז 4 // חרוז 5 // חרוז 6
מדפיסים את התבנית שרוצים לחתוך, או את כולן. התמונה כאן למטה יכולה לשמש אתכם כמקרא.
ישנן שתי אפשרויות: להדפיס את התבנית ישירות על הנייר שתרצו לחתוך (על גבו, לא יראו את ההדפסה בתוצאה הסופית), או להדפיס על נייר מדפסת כמוני. מכיוון שהשתמשתי בניירות איכותיים בגודל 30*30, רציתי לצופף על נייר כמה שיותר צורות. במידה ומשתמשים בבריסטול A4 פשוט, אפשר להדפיס ישירות עליו ולקצר את התהליך.
במידה ובחרתם להדפיס כמוני, על נייר מדפסת, חתכו את כל עודפי הנייר כך שסביב התבנית תשאר רק מסגרת קטנה לבנה.
מדביקים בעזרת מסקינג-טייפ את התבנית לנייר העבה הצבעוני.
בעזרת סרגל וכלי חריצה חורצים לאורך כל הקווים המקווקווים. אפשר להשתמש בעצם קיפול, סטיילוס ואפילו בגבו של סכין מריחה מהמטבח. חשוב להפעיל לחץ כדי להבטיח שהחריץ הוטבע על הנייר העבה שמתחת.
את הבסיסים הקטנים יש לחרוץ גם כן לאורך הקווים המקווקווים ולחורר לפי הסימון.
חותכים לאורך הקווים הרציפים בעזרת סכין או מספריים.
מקפלים את כל קווי הקיפול שחרצנו, כולם לאותו כיוון (כך שהפוליהדרון מתחיל להתעגל ולקבל צורה).
מתחילים להדביק. אמנם זה לא קריטי, אבל גיליתי שעבודה לפי הסדר הבא מקלה משמעותית על מלאכת ההרכבה:
מתחילים מלסגור את חצי הפולהדרון עם לשוניות ההדבקה (שימו לב – מלבד תבנית 6 בה שני החלקים אינם סימטריים ונפרדים זה מזה, בכל יתר התבניות שני חלקי הצורה מחוברים בפאה אחת, כשבחלק אחד לשוניות הדבקה מרובות).
אחרי שסוגרים את חצי הפוליהדרון לכדי קערה קטנה, מדביקים את הבסיס הראשון. מורחים דבק על ארבע לשוניות ההדבקה של הבסיס ומכניסים לקערה שיצרנו.
בעזרת האצבע ממקמים את הבסיס ומחזיקים רגע קל, עד שהדבק מתייצב.
ממשיכים לסגור את הפוליהדרון- מתחילים בצד המחובר בפאה (לא בצד החפשי), מורחים דבק על הלשוניות (אחת-אחת או שתיים-שתיים) ומדביקים בהדרגה את החלק השני לחלק שכבר הרכבנו. משאירים לבסוף רק פאה אחת חפשית.
מורחים דבק רק על שלוש מלשוניות הדבקה של בסיס, מכניסים אותו לצורה הפתוחה ומדביקים.
מורחים דבק על כל הלשוניות שנותרו וסוגרים עליהן את הפאה החפשייה.
עוצרים, מתפעלים, משוויצים, ממשיכים.
אחרי שהכנתם מספר פוליהדרונים ניתן להשחיל אותם כחרוזים על שרשרת: בעזרת חתיכה קטנה של מסקינג טייפ מחברים חוט עבה לשיפוד והופכים אותו למחט גדולה. שיפודמחט! משחילים כמה שרוצים.
ומה עם החרוז הכי תחתון? או! שאלה מצויינת. בתבניות ישנו סימון אפור לכל פוליהדרון. אם תרצו שזה יהיה החרוז התחתון, חותכים לפי הסימונים האפורים. מקבלים חרוז שיש לו רק חור אחד. מרכיבים לפי כל השלבים, ועוצרים רגע לפני שמדביקים את הפאה האחרונה. משחילים בחור חוט עם קשר, אפשר להוסיף משקולת- אני השתמשתי בחרוזי עץ. סוגרים את הפוליהדרון ומשחילים את יתר חרוזי הנייר על החוט, בעזרת השיפודמחט.
מקשטים את הסוכה או את כל הבית ועפים על עצמכם.
עכשיו אתם מוכרחים להכנס ולראות את הדברים היפיפיים שהכינו חברותי הבלוגריות – הדרכות משובחות שיבטיחו שהחג הזה לא תחסר לכם השראה. הקלקה על התמונות תיקח אתכם הישר להדרכה:
 דלית מ-My Piece of Craft מלמדת להכין שרשרת מקרמה וחוטי טריקו |  שירה מ- Pretty Simple Life מציגה מובייל עיגול אקורדיון בניחוח טרופי |
 נעמה מ״סימני דרך״ מדגימה איך מכינים זר חגיגי מענפי הדס |  אפרת הלר מ- Long Story Short מלמדת להכין מתלה מקסים לתמונות משפחתיות |
מקווה שיהיה לכם חג שמח וסתיו נהדר,
שירה
טוב מזה!?!?!? אפשר מהכשרון הזה שניה? או יותר נכון מהסבלנות שלך?!?! למות. עוד שניה לבגרות בקישוטים. ???
בגרות?? אוי ויי
שיואוווו!! אין לי דרך יותר אינטליגנטית מזו להביע את התפעלותי העמוקה מהכל כולל הכל בפוסט הזה
גדול :)) תודה רבה
נטיפי יהלומים מהפנטים. פשוט תאווה לעיניים.
חג שמח
תודה יקירתי!
איזה יופי.
הצילומים מקסימים (תמיד מחכה לצבע לק חדש..:))
כל הכבוד על הסבלנות והדבקות במטרה יצא מקסים. אכן דורש זמן וריכוז אבל בהחלט נכנס לרשימה.
תודה!
שמה לב לפרטים הקטנים! תודה מותק
ממש יפה!!!
תודה על השיתוף
?
נהדר! חג שמח. ?
שנייה מסדירה נשימה וחוזרת אלייך.
וואי שירה אני בשוק. אני בהלם. אני המומה. מצד שני, זו את אז לא מפתיע.
עדיין מסדירה נשימה.
היד שלי דרך אגב מחזיקה את הראש בזמן שאני מקלידה.
תכנון מושלם (ואני תמיד אומרת שאין דבר כזה מושלם ופה בהחלט יש, מה זו הפרישה ההורסת הזו??????, ביצוע מטורף וצילומים להתעלף.
את לא חוקית.
יד אלוהים נגעה בך בחיי
שיהיה חג שמח
יא אללה, אני אתעלף פה מרוב מחמאות… צריכות להפגש! חג שמח
ואוו שירה איזו השקעה! הפקה מדהימה, תמונות נפלאות, הסברים קולעים והתוצאה מקסימה. הצורות והצבעים מתאימים גם כל כך כמנורות לחדר (כמובן לא מנייר…)..מקסים
נהדר ממש!!
כל כך כל כך יפה!
חג סוכות שמח?
כל כך כל כך יפה!!!
חג סוכות שמח?
זה יפה ואין לי מילים לתאר ..
בעיני זה יהיה יפה גם בתוך הבית וממש לא רק בסוכות
תודה!
רק אצלך דברים שלי נראים מסובכים, נראים כל כך פשוטים. והתוצאה כרגיל פשוט מטריפה. בחירת הצבעים, הצורות הגיאומטריות ובכלל כל הצילומים וההפקה. פשוט סוף. עושה חשק לתלות בבית כל השנה ולא רק בסוכות.
זה נהדר ולא רק לסוכה… ונתת לי רעיון למשהו לחדר הילדים.
וואו…
אני מתענגת מכל פוסט. אכין או לא אכין, הרבה פחות חשוב.
מהמם! ומעורר קנאה!
וואו זה מדהים!!! עזבי ששיתוף הפעולה בעיני הוא גאוני, אבל הקישוט הזה – וואוווווווווווווווווווווווווווווווו, חולה על הראש שלך
כל כך כל כך יפה!
חג שמח ?
פוסט משגע משגע משגע!
חג שמח אהובה
מקסים שירה. החזרת אותי לשנות שנקר העליזות ללילות הלבנים (שמאוד אהבתי) ולאינסוף הפריסות שהיינו צריכים לפתור ולבנות. יש לי קופסת קרטון ענקית עם מלא מלא כאלה שלא היה לי לב לזרוק אותם ואני קשורה אליהם סנטימנטלית בלב ובנפש.. איזה כיף לראות את הרעיונות שלך ואיך להשתמש בזה בעולם האמיתי. הדרכה מעולה. ההשקעה שווה. תודה ❤
תודה! גם אותי זה החזיר ללילות לבנים מלאים פיסות נייר ולוחות חיתוך… רק אצלי הם זכורים כחוויה איומה ונוראית – הבלוג הזה הוא התיקון שלי!
שירה, איזה פרויקט מופלא לפרטי פרטיו. פשוט תכשיטים תלויים. כל סוכה תסמיק מגאווה אם יהיו לה כאלה עדיים. אני גם אוהבת מאוד את הקו הגיאומטרי ששזור לו בין העבודות שלך, זוכרת אותו מפוסטים אחרים.
נראה מהממם, למרות שאני לא מהסובלניח שיכינו (: אבל נהנת לראות !